הורים לקטינים אשר מנהלים אורח חיים משפחתי נורמטיבי ותקין, עשויים לקבל, ללא שום הכנה מוקדמת, זימון לחקירה משטרתית, אשר במהלכה יגלו כי הם חשודים בביצוע עבירות נגד ילדם.
בהרבה מהמקרים הללו, מקורו של החשד, נעוץ בדיווח שהועבר לפקיד סעד ולמשטרה מטעם איש צוות אשר עובד במסגרת החינוכית בה נמצא ילדם.
חוק העונשין קבועה חובת הדיווח על אנשי חינוך בעבירות כלפי קטינים וחסרי ישע כדלקמן:
-סעיף 368ד(ב) - רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, פסיכולוג, קרמינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי מחוייבים בחובת דיווח מיוחדת ומחמירה שחלה במקרה שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה בקטין או בחסר ישע. הדיווח צריך להיות בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה והעובר על הוראה זו, דינו - 6 חודשי מאסר.
-סעיף 368ד(ג2) - בעלי המקצועות הנ"ל מחוייבים בחובת דיווח אם עקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין או חסר ישע עבירת מין בידי בן משפחה שטרם מלאו לו 18.
-סעיף 368ד(ד) - מנהל או איש צוות במוסד או במסגרת חינוכית או במעון מחוייבים בחובת דיווח מיוחדת ומחמירה שחלה במקרה שנעברה עבירה בקטין הנמצא במעון, בזמן כלשהו ולאו דווקא לאחרונה והיא חלה גם אם מבצע העבירה אינו האחראי על הקטין. הדיווח צריך להיות בהקדם האפשרי לפקיד סעד או למשטרה והעובר על הוראה זו, דינו - 6 חודשי מאסר.
אם כן, ניתן לסכם את מילות החוק ולומר כי במקרה שבו מתעורר באיש צוות חינוכי יסוד סביר לחשוב שנעברה בקטין עבירה - חייב הוא על פי חוק - לדווח לפקיד הסעד או למשטרה.
תשומת ליבו של איש הצוות החינוכי בדבר חשד שבקטין בוצעה עבירה, עשויה להתעורר בעקבות ציור שצייר, משפט שאמר, התנהגות שבה נהג או בכל דרך אחרת המעלה את החשד האמור.
סעיף 7.1 מחוזר מנכ"ל 2.1-11 קובע את סדר הפעולות שיש לנקוט בבית ספר, כאשר מתעורר יסוד סביר לחשוב כי נעברה בקטין אחת מהעבירות החייבות דיווח, והן יובאו להלן בקצרה:
1. יש להתייעץ ביועץ חינוכי ו/או פסיכולוג לקביעת דרכי הדיווח והשותפים לטיפול בתלמיד.
2. יש ליידע את ההורים או להימנע מיידועם במקרים הבאים: א) אם יש מידע או חשד שהקטין נפגע ע"י אחד מבני המשפחה. במקרה זה העברה המידע להורים או הזמנתם יעשו, במידת הצורך, בתיאום עם פקיד הסעד. ב) אם התלמיד מתנגד ליידוע הוריו יש לבחון את התנגדותו ולהיוועץ עם פקיד הסעד.
3. יש לדווח לפקיד הסעד או למשטרה ואם יש צורך להגן על הקטין באופן מיידי - לזמן את המשטרה ולהודיע לפקיד הסעד.
4. יש ליידע את מנהל בית הספר (גננת תיידע את הפיקוח) על כל חשד או מידע על התעללות או פגיעה והמנהל או המפקחת על הגננות יוודאו שהדיווח אכן נעשה.
יש להדגיש כי חקירת הקטין נעשית על-ידי חוקר ילדים או המשטרה וכי על הצוות המקצועי להימנע מלחקור את התלמיד. יחד עם זאת, הצוות המקצועי רשאי לערוך בירור ראשוני אודות נסיבות המקרה בדרך אשר לא תרמז ותזהם את תשובותיו.
לאחר איסוף המידע הרלוונטי על-ידי פקיד הסעד הוא מעביר את המלצתו למשטרה - האם לפעול או להימנע מלפעול בקשר לדיווח.
בהתאם להמלצה ועל פי שיקולים רלוונטיים שונים עשויה המשטרה לזמן את הוריי הקטין לחקירה - בחשד לביצוע עבירות כלפי ילדם, וזימון לחקירה נעשה בהרבה מן המקרים באמצעות הטלפון מבלי לפרט מהי סיבת ההזמנה לתחנת המשטרה.
במהלך החקירה עשויים לגלות ההורים כי הצוות המקצועי במסגרת בו נמצא ילדם, פעל על פי חובת הדיווח נוכח חשד מסוים שהתעורר בו, לפיו הם ביצעו עבירה כלפיו וכי ילדם נחקר ללא ידיעתם.
בהקשר זה חשוב לציין כי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) מאפשר בנסיבות שונות לחקור ילד ללא ידיעת הורהו, למשל, בשל "טעמים של טובת הילד, או טעמים של טובת החקירה שאין בהם פגיעה בטובת הילד, בשל היות החשוד בביצוע העבירה בן משפחתו של הילד;" או אם "הילד ביקש כי לא תימסר להורהו הודעה על חקירתו;"...
שלב החקירה המשטרתית של ההורים הינו שלב אקוטי שיש בו בכדי להשליך על הימשכות ההליכים ואופיים ועל כן ישנה חשיבות רבה בהכנת ההורים לחקירתם.
סיטואציה בה ללא שום הודעה מוקדמת וכרעם ביום בהיר, הורים חשודים בעבירות כלפי ילדם, עשויה להביא לתגובות אמוציונאליות אשר עשויות לגרום לנזק משמעותי במישור ההליך הפלילי ולהתרחבותה והסתעפותה של החקירה המשטרתית.
על כן, במצב הדברים המתואר, מומלץ להורים להתייעץ מייד ובטרם חקירתם המשטרתית עם עורך דין המתמחה בפלילים ובני נוער.
מקור המאמר מאתר של עורך דין פלילי שולמית קהלת-אורן מנחם בגין 48, מגדלי אביב, תל אביב טל. 03-5373410, פקס. 03-5373412, נייד: 052-4604346 www.plili.org.il
